• שיעור פילאטיס פרטי במרכז

    אימון אישי/זוגי שמגיע אליכם הביתה. מומלץ לאנשים הסובלים מבעיות גב, צוואר, עקמת ועוד. מומלץ על ידי אורטופדים ומוכר כפעילות משקמת. מעודד התמדה ומפנה זמן איכות לשעות אחה"צ

הדרך לתוצאות

כיצד אפשר להביא לכדי מיצוי היכולת הפיזית שלנו בעת תרגול פילאטיס מיזרן?

במאמר זה אתייחס לביצוע תרגיליי פילאטיס באופן היעיל ביותר – השלב "המעורב"
של התודעה באופן המצריך ריכוז, מוטיבציה, שליטה והבנה של התרגיל.
לאחרונה מתמלאים חדרי הכושר ומרכזי ספורט למינייהם בשיעורי פילאטיס
והם מתרבים כמו פטריות אחרי הגשם,הטרנד תופס תאוצה ואנשים נוהרים
להתעמל בשיטה זו מבלי לדעת מה באמת מטרתה ומהי אמורה לתת למתרגל.
אני כמורה משתדל  לקחת כמה שיותר שיעורים אצל מורים שונים ומגוונים ולו
רק בשביל להחשף לעוד צורות לימוד שונות משלי. לאחרונה אני מגלה יותר ויותר
שיש משהו מפוספס ברוב השיעורים שבהם אני נוטל חלק – משהו חסר בדרך העברת
התורה של ג'וזף פילאטיס. זה לא שאני מתיימר להיות "אוחז השרביט" של דרכו של
מורה דגול זה אבל אני בהחלט חושב שלא מעט מורים הפכו את שיעורי הפילאטיס
לעוד שיעור חיטוב-עיצוב.

מה באמת ההבדל?

לאחר שנים של התעסקות עם הגוף,מתרגול יוגה וחיפוש רוחני בשנים הראשונות,
דרך עבודה עם הגוף והתעמקות בתחום המחול והריקוד, הגעתי למספר
תובנות בנוגע לתרגול פילאטיס ומה הופך תרגול זה למהותי בשוני שלו מחיטוב ועיצוב.
השאיפה שלי כמתרגל היא לצאת משיעור גם בתחושה שהגוף עבד על כל חלקיו וגם לצאת
בתחושה מנטאלית יותר רגועה ושקטה במינימום "סערות"- כמעין תחושת נירוונה.
ברור לי שלא תמיד הדבר יתאפשר ורמת השליטה שלי בדברים היא מוגבלת אך בכל זאת
ישנם מספר פרמטרים וכלים שיכולים לעזור בכדי להגיע לאותו מקום תודעתי אליו אני מכוון.
ברור לי גם כמורה וגם כמתרגל שיש שוני רב בין אדם למשנהו ואני בהחלט יכול להבין מתרגל שלא
יתחבר לדברים אלו, ואני בהחלט מכבד זאת מאחר ואני עצמי חווה רמות שונות של תודעה
במשך היום או בזמן תרגול, ולכן אני יכול להזדהות עם אותם מתרגלים
שהפאן הרוחני פחות מעניין אותם וכל מה שהם מחפשים הוא אתגור של הגוף ורצון שהגוף
יעבוד, הם יזיעו ויצאו בתחושה של מיצוי השיעור ברמה הפיזית. הטענה המרכזית שלי היא ש"הדרך"
יותר חשובה מ"התוצאה" ואתגור התודעה
הוא לא פחות חשוב מאתגור הגוף. כן חשוב לסמן מטרה אך לאחר שסומנה יש להתמקד "בשביל" שמוביל אליה

ומכאן – לשיטה:
"מרכיבי העוגה" הן כדילקמן:
כשאני נכנס לשיעור אני מפסיק להתייחס אל הגוף כאל "חן גיברשטיין" אלא רואה אותו כשלד
המורכב ממערכת מורכבת של נשימה,עצבים-חישה,ובעיקר עצמות מפרקים ושרירים.
כדי לדעת איך לעבוד עם הגוף מומלץ להכיר את המנגונון והמכניזם לפיו עובד הגוף.
עיקר ההבחנה שלי מתמקדת ביכולת התנועה של השלד ובעבודת השרירים תוך קיצור או הארכה
שלהם. ככל שנדע מה המטרה ונכיר את המנגנון נוכל לשפר משמעותית
את התרגול. לרוב בתחילת תרגול רמת המודעות למתכולל בתוך הגוף מבחינת התנועה והשרירים היא מועטה
אך בהכוונה נוכנה תוך כדי שיעור רמת המודעות עולה והשרירים עובדים באופן יעיל.
לשם ניסוי אני מזמין אתכם לעצום עיניים בכל שעה של היום ולסקור את התחושות הפיזיות בגוף
למשך מספר שניות….-מה יצא? איזה חלקים בתוך הגוף(שלד ושרירים) חשתם?
בעת תרגול פילאטיס אני מכוון את המתרגל תוך כדי תנועה ליצור חיפוש פנימי ומודע של כמה שיותר חלקים בגוף,
במפרקים ובשרירים כך שהוא יהיה מחובר יותר ויותר לגוף שלו ויהיה מודע
לתחושות הפנימיות- כך שככל השיעור מתקדם ניתן לחדור יותר פנימה בנבכי הגוף.
ככל שהחיבור גדול יותר, הגוף חם יותר והמודעות מפוקסת יותר- כתוצאה מכך התרגול ברור יותר,ויעיל
יותר.
אם אבקש ממתרגל לבצע תרגיל בישיבה – spine twist – בו המתרגל צריך לשבת זקוף עם
ידים פרושות לצדדים ולבצע רוטציה של בית החזה,אם לא תהיה מודעות לדגיישים השונים כמו קיבוע אגן,
הארכת גב, ושמירה על משקל זהה בין עצמות ישיבה – סביר להניח שהתרגיל
לא יבוצע נכון. כדי שהוא יבוצע נכון יש צורך להיות מודעים לחלק התחתון של האגן- חלל הבטן ועצמות הישיבה,
כחלק ממכלול מייצבי התנועה.
ברגע שהתודעה מודעת לחלק מסויים בגוף קל לה יותר "לשלוט בו" ולבצע את המטלה כראוי.
אם אין מודעות אנו לרוב נעבוד על "ניוטרל" או נצבור תסכול מחוסר הבנה או שעמום כתוצאה מחזרתיות של התרגיל.

לכן חשוב שני דברים:

  1. להבין מה מטרת כל תרגיל: אם זה חיזוק שריר –  איזה שריר אני רוצה לחזק ומה זה דורש מהגוף,
    אזור מקובע מול אזור נע כמו בתרגיל flight-שכיבה על הבטן ופשיטת גב עליון מול קיבוע וייצוב גב תחתון.
    או אם זה ליצור מודעות רק על ידי יצירת תנועה של עמוד שדרה בכפיפה מטה לרצפה כשאנו עומדים בכפות
    רגליים מקבילות בתחילת שיעור, שלב שבו הגוף קר עדין והתודעה עדין נמצאת במחוזות רחוקים.
  2. ככל שהתודעה תהיה מודעת ומחוברת לחלקים השונים בגוף כמו שרירי בטן,
    מפרקי עמוד שדרה ועוד כך היא תוכל לשלוט בגוף ולבצע את התרגיל באופן היעיל ביותר במינימום תסכול.

ההבדל המהותי הוא בכך שאני מכוון את המתרגל להיות מורה של הגוף שלו ולא רק
רובוט שמבצע באופן אוטומטי את הנחיות המורה. ברגע שמתרגל יבין מה מטרת התנועה שהוא מבצע
ומה צריך לבצע כדי לשפר אותה הוא ירוויח פעמיים, גם שכלול משמעותי של הגוף וגם יותר שקט נפשי -
מהסיבה הפשוטה שהוא "נמצא" מבחינת המודעות בתוך התרגיל ואינו מוסך דעת.

כותב המאמר: חן גיברשטיין מנהל סטודיו חן לפילאטיס , נותן שיעור פילאטיס פרטי